23 מיליארד שקל - זה היקף החלק שניתבו מנהלי ההשקעות בחיסכון ארוך הטווח לאג"ח של 5 בנקים בלבד. בנוסף לזאת, 10 מיליארד שקל נוספים שהזרימו מנהלי ההשקעות בקרנות הנאמנות לאותם הבנקים כמעט (בקרנות מעדיפים את אגוד על הבינלאומי). היקף ההשקעה הזה הופך את האפיק לאחד הדומיננטיים ביותר בתיק המוסדי וראוי לבחינה מעמיקה יותר.
באופן מסורתי ההסתכלות על אגח הבנקים על ידי מנהלי השקעות היתה כאל אגח ממשלתי משודרג. בנקים הם אפיק בטוח יחסית, הם גופים המפוקחים באופן הדוק על ידי המפקח על הבנקים שדורש מהם בין היתר לשמור על הלימות הון הולכת וגדולה, להפריש אחוז גדול יותר להלוואות בעייתיות ולהגביל את החשיפה ללווים יחידים או ענפים. הסולידיות האופיינית הזו של הענף משתקפת בריבית שמציעים אג"ח הבנקים, שאינה גבוהה משמעותית מאג"ח מדינה באותם התנאים (הנחשב הנכס הסולידי ביותר). דבר שמאפשר למוסדיים להחזיק חוב של בנקים בהיקף גדול כזה ועדיין לשמור על יציבות יחסית בתיק. חוב בנקאי מהווה כיום כ-30% מהחוב בתיק המוסדי. מדובר בהיקף מרשים אך זהו גם ההיקף של החוב הבנקאי מכלל שוק החוב הקונצרני הישראלי, שעומד על כשליש כיום.

בצמרת התיק המוסדי ארוך הטווח ממוקם בנק הפועלים, הבנק בעל שווי השוק הגדול בישראל. דרך חברת ההנפקות שלו פועלים הנפקות נהנה מהחזקה מוסדית בהיקף של מעל ל-9 מיליארד שקל מההשקעה הארוכה (יותר מכפול מההשקעה בלאומי, השני בדירוג) ועוד 2.7 מיליארד שקל מהקרנות בסדרות האג"ח ושטרי ההתחייבות של הבנק. פועלים ניצל את הרעב בשוק ההשקעות הישראלי וגייס חוב בהיקף של 29 מיליארד שקל ב-18 סדרות שונות.
בשל אופי העסק, בבחינת ההשקעה באג"ח הבנקים אין סיבה אמיתית לבחון את הבנקים השונים, אלא את האטרקטיביות הנוכחית של האפיק – חוב בנקאי. בשל הפיקוח ההדוק הסיכון שאחד מהבנקים הגדולים בישראל לא ישלם את חובותיו מצריך אסון ברמה לאומית. בנוסף, הגודל של הבנקים מספק לתיקי המוסדיים ההולכים וגדלים היקף השקעה משמעותי יותר, עם סדרות בהיקפים של מיליארדי שקלים.
הדבר שונה כמובן כשבאים להשקיע במניות הבנקים, שם פרמטרים כמו חשיפה ענפית, יעילות ומבנה תיק האשראי הספציפיים של הבנקים משנים הרבה יותר להחלטת ההשקעה. הסיפור המרכזי פה הוא הריבית במשק והמרווחים – התשואה העודפת שמספקים האג"חים הבנקאיים על אג"ח ממשלתי דומה. בשנים האחרונות התשואה העודפת שהציגו אגח הבנקים עמדה על פחות מחצי אחוז בדרך כלל והגיעה גם לרמות של 0.3% מעל לאגח ממשלתי דומה. המיתון המאיים על המשק הישראלי יחד עם המבצע הצבאי של הקיץ הוביל את בנק ישראל לשלוח את הריבית במשק לשפל של 0.25% בלבד. הדבר הוביל במהלך 2014 לזינוק באג"ח הממשלתיים שהציגו רווחי הון משמעותייים, כשמדד האגח הממשלתי הכללי רשם תשואה חלומית של 6.8% והאגח הממשלתי שקלי הארוך (מח"מ 5+) רשם זינוק של 14% מתחילת השנה. באותה הזמן, האגח הבנקאיות עלו – אך לא באותו הקצב. כיום ניתן למצוא אג"ח בנקאי עם מרווח של 0.74% מעל לממשלתי, ועד למרווח של 0.91% מעל לממשלתי.
על פניו מדובר לכאורה בהזדמנות השקעה, כשפערי ריבית חריגים כל כך נוטים להיסגר בדרך כלל ולהתכנס לממוצע ההיסטורי. מאידך, לכל סיכוי יש את הסיכון שלו. הבנקים משמשים כפני הכלכלה הישראלית. קרי, חשש מהעתיד הקרוב הצפוי למשק, להיקף ההשקעה והפעילות, בעיות בהחזרי משכנתאות, כל אלו יכולים להקרין באופן שלילי על המשק, ועל הריבית שידרשו המשקיעים מהבנקים.

 המידע המופיע באתר אינו מהווה משום ייעוץ ו/או שיווק ו/או מתן חוות דעת מקצועית ו/או המלצה בנוגע לכדאיות השקעה ו/או ביצוע עסקה, לרבות רכישה, החזקה או מכירה, של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסיים אחרים, או בכל עניין אחר, ואינו מהווה תחליף לייעוץ ו/או שיווק ו/או חוות דעת מקצועית המתחשבים בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם