הסיפור של סטיבן א. כהן הוא לא סיפור של גורו השקעות שיגרתי. הילד היהודי מניו יורק הפך כבר בשנות ה-90' לשם דבר בוול סטריט. הניו יורק טיימס הכתיר אותו כ"נסיך החדש של וול סטריט" והוול סטריט ז'ורנל העניק לו את התואר "מלך קרנות הגידור". התארים הלמו את מי שהקים וניהל את אחת מקרנות הגידור המצליחות בהיסטוריה, SAC, אשר רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 25% והפכה את כהן לאחד מהאנשים העשירים בארה"ב. אלא שלפני ארבע שנים הסיפור קיבל תפנית חדשה – רשות ני"ע בארה"ב ביצעה חקירה ממושכת כנגד כהן ומנהלים ב-SAC שהסתיימה בתחילת השנה בהרשעה של שמונה בכירים לשעבר בקרן בהונאת ני"ע ומסחר במידע פנים. כל זה לא מנע מכהן להתחיל מחדש.

כהן (58) גדל בניו יורק במשפחה יהודית לאב שהיה יצרן שמלות במנהטן ואם שלימדה פסנתר במשרה חלקית. כבר בתיכון הראה כהן נטייה ללקיחת סיכונים מושכלים כשהשתתף בטורנירי פוקר בהם הימר על כספו שלו. הוא סיים למודי כלכלה בבי"ס וורטון הנחשב בפנסילבניה ומיד עם סיום לימודיו ב-1978 החל לעבוד בוול סטריט כסוחר זוטר. כהן התגלה ככישרון גדול כשהוא והתקדם עד שניהל קבוצת מסחר בתוך פירמת גרנטל ושות' במהלך שנות השמונים. כהן צבר מספיק הון עד שהקים ב-92' את קרן הגידור שלו, SAC, אשר נושאת את ראשי התיבות שלו. הקרן התחילה עם הון ראשוני של 20 מיליון דולר והגיעה בשיאה ב-2008 כשניהלה נכסים בהיקף של 16 מיליארד דולר.
שיטת הפסיפס
סגנון המסחר של כהן מפריד אותו מגורואים רבים בשוק. בזמן שוורן באפט ואחרים דוגלים בתורת השקעת הערך שייסד בנג'מין גרהאם, כהן מצידו פיתח והתמקצע ב"שיטת הפסיפס" (Mosaic Theory). תיאוריה זו כוללת איסוף מידע ממקורות רבים - ציבוריים ופרטיים - כדי להעריך שווי של ני"ע. אם פיסות המידע הנאספות מתחברות למידע התומך בהשקעה, חסידי השיטה נכנסים לפוזיציה. השיטה מטיבה צועדת על הגבול הבעייתי שבין שימוש לגיטימי בפיסות מידע לבין מה שיכול להיחשד כמסחר פנים. ב-2011 לדוגמא, מנהל קרן הגידור ראג' ראג'רטנאם שהורשע במסחר פנים טען כי רק פעל לפי שיטה מסחר זו. השופט מצידו לא השתכנע וגזר על ראג'רטאנם 11 שנות מאסר וקנס של 150 מיליון דולר. בתחילת דרכו כהן נודע בתכיפות שינוי הפוזיציות שלו, כשהוא לא החזיק בפוזיציה אחת לתקופה ממושכת, אך עם הצמיחה בהיקף נכסי הקרן בתחילת שנות האלפים, והתפוגגות מעטה הסודיות שאפף את ה"כוכב העולה" בשמי וול סטריט, שינה גורו ההשקעות במעט את תכיפות המסחר שלו, כשהוא מחזיק בחלק מהפוזיציות לתקופות ממושכות יותר.
התביעה והשלכותיה
בשלהי 2012 חשף הוול סטריט ג'ורנל כי כהן וקרן הגידור שלו מעורבים בחקירה בגין מסחר במידע פנים. בראש הנאשמים עמד מת'יו מרטומה, מנהל לשעבר ב-SAC, כשכהן עצמו לא הואשם. בחקירה עלו תיאורים על תרבות הניהול ב-SAC שהוגדרה כ"עתירת לחץ וחסרת רחמים" וכי הפירמה מחפשת בלתי פוסק "מידע אודות חברות ציבוריות לצורך יצירת 'פסיפס' על מצב החברות אשר נותן לקרן יתרון על משקיעים אחרים". בסוף החקירה הודו שמונה עובדים לשעבר בהאשמות ושניים נוספים הגיעו להסדר עם הרשויות מבלי להודות באשמה. הקרן עצמה נאלצה להודות באשמה לשלם קנסות ועיצומים בהיקף 1.8 מיליארד דולר. מעבר לכך, נאסר על הקרן וכהן לנהל כסף עבור אחרים.
כל זה לא עצר את כהן. הוא סגר את SAC ופתח אותה מחדש כמשרד משפחתי (Family office) שמנהל רק את הונו שלו. המשרדים של הקרן נותרו, ושמה שונה לפוינט 72, על שם כתובת מטה החברה בקונטיקט. הקרן התחילה את השנה עם נכסים בהיקף של 9-10 מיליארד דולר, ומספר העובדים ירד מ-1,200 ל-850. בין העובדים שעזבו היו מנהלי נכסים בכירים. כהן מצידו מציג גישה חדשה כשהוא מגייס בעיקר אנליסטים מתחילים אותם הוא מכשיר בעצמו לסוחרים. כהן אף דיווח באוקוטבר האחרון כי הנחיל בפוינט 72 תוכנית תגמול עבור "התנהגות אתית" שיכולה להגיע לתוספת של 4% לשכר העובדים. התנהלות זו אפשרה לקרן החדשה להציג רווחים של יותר ממיליארד דולר כבר במחצית הראשונה לפעילותה ולכהן להחזיר חלק גדול מסכום הקנס שספק מרשות ני"ע האמריקאית (SEC). כהן כמובן, ממשיך במאמציו לשחזר את ההון הרב שצבר. אלו המניות שהוא סימן כהשקעות שיאפשרו לו לחזור לגדולה.

S&P 500 – הפוזיציה הגדולה ביותר של כהן בסוף ספטמבר לא היתה דווקא במניה. כהן כנראה לא היה אופטימי כיוון שוק המניות האמריקאי בכלליות בתחילת השנה. כהן החזיק בתעודת סל של פוט על מדד ה-S&P 500 (SPDR PUT) בהיקף מרשים של 4.3 מיליון  בשווי של 852 מיליון דולר. כהן גידר את הפוזיציה כשהוא רוכש בתעודת סל בעד המדד (CALL) בהיקף של 737 אלף בשווי של 145 מיליון דולר למקרה שהמדד יזנק. בפועל המדד הוסיף וטיפס 5.5% מאז סוף ספטמבר ועד היום.
טייסון פודס (TSN) – טייסון פודס היא ההשקעה הגדולה ביותר של כהן המחזיק ב-7.4 מיליון מניות בשווי של 292 מיליון דולר' שהופכים אותו למחזיק הגדול ביותר בחברה. למרות שהיא אולי פחות מוכרת למשקיע הישראלי' מדובר באחת מיצרניות המזון הגדולה בעולם. טייסון היא יצרנית הבשר השנייה בגודלה בעולם המתמחה בבקר, עוף וחזיר ואחת ממאה החברות הגדולות בארה"ב, עם מכירות שנתיות של 35 מיליארד דולר ורווח נקי של 800 מיליון דולר. ברבעון הרביעי הפיסקלי של החברה שהסתיים בנובמבר רשמה טייסון מכירות של 10 מיליארד דולר – עליה של 14% לעומת הרבעון המקביל, כשהרווח למניה עמד על 0.87 דולר – שיפור של 24% לעומת הרבעון המקביל. במהלך 2014 רשמה המניה זינוק של 20% לשווי של 15.1 מיליארד דולר.
קניידן נטוראל ריסורס (CNQ) – החברה הבאה בתיק של כהן היא ענקית האנרגיה הקנדית סי.אן.קיו. החברה מתמחה בחיפוש והפקת נפט גולמי וגז טבעי והיא מתמקדת בשלושה אזורים: מערב קנדה, החוף הצפוני ליד בריטניה וחופי אפריקה. בשל הצניחה במחיר הנפט שהתחילה ביוני, איבדה מאז אמצע השנה מניית החברה 32%. למרות זאת, את השנה כולה סיימה המניה בירידה של פחות מ-8%. מדובר באחת הפייבוריטיות בענף, כשהיא מציגה גידול ברווחיות מעל למרבית החברות בענף, מינוף נמוך ושיעור רווחיות גבוה. הציפיות בשוק הן כי עם התאוששות מחיר הנפט, סי.אן.קיו תהיה אחת הנהנות הגדולות מכך. כהן מחזיק ב-5.8 מיליון מניות בשווי של 224 מיליון שקל.
בייקר יו'ז (BHI) – עדיין בתחום האנרגיה, ההחזקה הבאה של כהן היא חברת בייקר יו'ז מטקסס. בייקר יו'ז היא אחת מספקיות ציוד הקידוחים הגדולה בעולם הפועלת ב-90 מדינות. מדובר בענקית הרושמת מכירות של 22 מיליארד דולר בשנה ורווח נקי של מעל ל-1.1 מיליארד דולר. החדשות המרכזיות בחברה היא מגעי המיזוג עם ענקית האנרגיה הליברטון. הליברטון היא כיום השניה בעולם בשירותי לשדות נפט ובייקר יו'ז ממוקמת במקום השלישי. החברות דיווחו על המגעים למיזוג ב-22 בדצמבר, כהליברטון הציעה לרכוש את בייקר יו'ז תמורת 34.6 מיליארד דולר. מדובר בפרמייה משמעותית לבעלי המניות של בייקר יו'ז הנסחרת כיום לפי שווי של 24 מיליארד דולר. העסקה טעונה אישור של הרגולטורים בשל גודלן של החברות בענף, ובמידה וזה לא יתקבל הליברטון צפויה לשלם לבייקר יו'ז פיצוי של 3.5 מיליארד דולר. כהן מחזיק ב-2.2 מיליון מניות בייקר יו'ז בשווי של 216 מיליון דולר, כשהמניה רשמה השנה עליה של 2% בלבד.
מיקרון טכנולוג'י (MU) – ומאנרגיה לטכנולוגיה. ההחזקה הבאה בתיק של כהן היא יצרנית שבבי הזיכון מיקרון האמריקאית. מיקרון היא אחת מחמשת חברות המוליכים למחצה הגדולות בעולם. עיקר פעילות החברה הוא ייצור שבבי זיכרון מסוג DRAM, השבבים הנמכרים ביותר בעולם. הפשטות היחסית של השבבים והתחרות העזה על ייצורם הפכו את הרווחיות שלהם לנמוכה. מה ששינה את המשוואה עבור מיקרון היה פשיטת הרגל של היצרנית השלישית בגודלה בשוק ה־DRAM, אלפידה היפנית. פשיטת הרגל הביאה לירידה בהיצע זיכרונות מסוג DRAM ולזינוק במחירם. מיקרון ניצלה את ההזדמנות,ורכשה בקיץ 2013את החברה היפנית. העסקה הזו העבירה לידי מיקרון את אוסף המפעלים המתקדמים של אלפידה והעניקה לה יתרונות רבים מול הלקוחות הגדולים בענף. כתוצאה מכך ב-2013 רשמה מניית החברה תשואה של 244%. את 2014 היא עומדת לסיים עם זינוק נוסף של 61%. כהן מחזיק ב-5.9 מיליון מניות בשווי של 203 מיליון דולר.

מחר: השינויים האחרונים בתיק המניות של סטיבן כהן - אילו מניות נכנסו לתיק ומי המניות בהן הוא בחר להקטין פוזיציה.

המידע המופיע באתר אינו מהווה משום ייעוץ ו/או שיווק ו/או מתן חוות דעת מקצועית ו/או המלצה בנוגע לכדאיות השקעה ו/או ביצוע עסקה, לרבות רכישה, החזקה או מכירה, של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסיים אחרים, או בכל עניין אחר, ואינו מהווה תחליף לייעוץ ו/או שיווק ו/או חוות דעת מקצועית המתחשבים בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם.